דואגים יותר מדי? צאו מהסטרס!

כולנו חיים בסטרס.

אין מה לעשות. אנחנו מדינה/עולם/יקום סטרסוגני.
אז לפני שנקבל את השפעות הסטרס על חיינו שלנו מתוך תפיסה של ״זה מה יש״, אני מזמינה אתכם לשאול את עצמכם שאלה אחת פשוטה: האם אתם מודעים להשפעות של סטרס ממושך על הגוף שלכם?

מהו סטרס?

זהו מצב כלשהו, מוחשי או דמיוני, פיזי או רגשי שהגוף שלנו מגיב אליו.
גם אם מקור הסטרס הוא בדיוני לחלוטין (למשל אצל אנשים שסובלים מחרדות), התגובה הגופנית לסטרס היא אמיתית ויש לה השלכות מאוד משמעותיות על הקיום שלנו.

האם כל סטרס הוא רע?

ניקח לדוגמא מצב שבו אנחנו יוצאים לטיול בטבע והילד שלנו מושיט ידו לצמח קוצני. מה תהיה תגובתנו הראשונית?
להרחיק את ידו מהסכנה.
על אף שמרבית הצמחים כלל לא רעילים וקוציהם רכים, אתם הרי לא רואים את עצמכם עוצרים שנייה את התגובה שלכם ואומרים לעצמכם: רגע, אני אפתח מגדיר צמחים ואבדוק. אולי הצמח הזה לא רעיל בכלל?
זה לא טבעי!
על כן, סטרס במצבים מסוימים חשוב מאוד על מנת להגן עלינו.

בהסתכלות על ההיסטוריה של האנושות, זה מה שעזר לאבות אבותינו הציידים-לקטים לשרוד, וזה חשוב לא פחות בעולם של ימינו.
זה יכול להיות משמעותי כשזה עוזר לנו להימנע מתאונה, לעמוד בתאריך צפוף להגשה של עבודה או פשוט לשמור על שפיותנו בתוך כאוס ובלאגן.
עם זאת, סטרס חייב להיות זמני.
כשהוא הופך להיות כרוני, איכות החיים שלנו נפגעת ואנו עלולים לפתח מחלות.

אחת המחלות הנפוצות במצבי חשיפה לסטרס ממושך היא – מחלת הסוכרת.

כך הגוף פועל כשאנחנו בסטרס:

כשאנחנו חשים בסכנה, ההיפותלמוס בבסיס המוח שלנו מגיב. הוא שולח אותות עצביים והורמונים לבלוטת יותרת הכליה, המשחררים שפע של הורמונים.
הורמונים אלה הם חיוניים בתהליך וזוהי דרכו של הטבע להכין אותנו להתמודדות עם סכנה ולהגדיל את סיכויי ההישרדות שלנו.

אחד ההורמונים הללו הוא האדרנלין והוא פועל כך:

• מגביר את פעימות הלב
• מגביר את קצב הנשימה
• מקל על השרירים שלנו להשתמש בגלוקוז (סוכר זמין)
• מכווץ כלי דם כך שהדם מופנה לשרירים
• מעורר זיעה
• מעכב ייצור אינסולין

עכשיו תחשבו שהסטרס נמצא בחייכם, מרבית היממה.

חשיפה ממושכת לאדרנלין יכולה לגרום ל:

1. כלי דם פגומים
2. לחץ דם גבוה, או יתר לחץ דם
3. סיכון גבוה יותר להתקף לב ולשבץ
4. כאבי ראש
5. חרדה
6. נדודי שינה
7. עלייה במשקל

על אף חשיבות של אדרנלין, הוא לא הורמון הסטרס העיקרי.
זהו הקורטיזול.

כהורמון הסטרס העיקרי, לקורטיזול תפקיד חיוני במצבי סטרס והוא פועל כך:

1. מעלה את כמות הגלוקוז בזרם הדם
2. עוזר למוח להשתמש בגלוקוז בצורה יעילה יותר
3. מנגיש לגוף חומרים המסייעים בתיקון רקמות
4. מגביל תפקודים לא מסכני חיים בגוף (מפחית השתנה ומייצר עצירות)
5. משנה את תגובתה של מערכת החיסון
6. מעכב את מערכת הרבייה ותהליך הצמיחה
7. משפיע על חלקים במוח השולטים בפחד, מוטיבציה ומצב רוח

כל זה עוזר לנו להתמודד בצורה יעילה יותר עם מצבי סטרס חמורים. זה טבעי וחיוני להישרדות שלנו, אך אם רמות הקורטיזול שלנו נשארות גבוהות יותר מדי זמן, יש לכך השפעות שליליות על בריאותנו כמו:

1. עלייה במשקל
2. לחץ דם גבוה
3. בעיות שינה
4. חוסר אנרגיה
5. סוכרת סוג 2
6. אוסטאופורוזיס
7. תשישות נפשית ובעיות זיכרון
8. מערכת חיסונית מוחלשת שמשאירה אותנו פגיעים יותר לזיהומים
9. מצב רוח ירוד ודכאון.

אז מה הפתרון?

1. אל תוותרו על פעילות גופנית כלשהי.
עומס פיזי על הגוף, משפר את העומס הרגשי על הנפש. אנשים שמתאמנים באופן קבוע נוטים פחות לחוות חרדה מאשר אלו שלא מתאמנים ויש לכך מספר סיבות:

הורמוני לחץ: פעילות גופנית מורידה את הורמוני הלחץ בגופכם – כמו קורטיזול – בטווח הארוך.
היא גם עוזרת לשחרר אנדורפינים, שהם כימיקלים המשפרים את מצב הרוח שלכם ומשמשים כמשככי כאבים טבעיים.
שינה: פעילות גופנית יכולה גם לשפר את איכות השינה שלכם, אשר יכולה להיות מושפעת לרעה ממתח וחרדה.
ביטחון: על ידי התמדה בפעילות גופנית כלשהי, אתם מגבירים את תחושת המסוגלות שלכם ובטוחים יותר בגופכם, מה שמקדם את הרווחה הנפשית שלכם.

נסו למצוא שגרת פעילות גופנית או פעילות שאתם נהנים ממנה, כמו הליכה, ריקודים, פילאטיס או יוגה.
פעילויות כמו הליכה או ריצה, הכוללות תנועות חוזרות של קבוצות שרירים גדולות, יכולות להקל במיוחד על הסטרס.

2. היעזרו בארומתרפיה
מספר מחקרים מראים כי ארומתרפיה (שימוש בשמנים אתריים) יכולה להפחית את החרדה ולשפר את השינה.
ישנם ריחות שמרגיעים במיוחד כמו:
לבנדר
ורד
וטריבר
ברגמוט
קמומיל רומאי
נרולי
לְבוֹנָה
אַלְמוֹג
פריחת תפוז או תפוז
גרניום

ֿ3. הפחיתו את החשיפה לגורם הסטרס
נסו לפתח מודעות לגורם החשיפה ושאלו את עצמכם את השאלה הבאה:
האם על ידי החשיפה המתמשת לגורם הסטרס, מתקבל אצלכם איזשהו ערך? אם התשובה היא לא, נסו להפחית את החשיפה אליו ככל הניתן.
כך למשל, צפייה ממושכת בחדשות, לא תמיד תורמת במשהו חוץ מאשר לפק את יצר הסקרנות שלנו ולכן אם אתם צופי חדשות מושבעים, נסו להמעיט בצפייה ומלאו את חייכם בדברים מהותיים יותר כמו שהייה משמחת עם חברים או הקשבה למוזיקה.

4. בלו עם משפחה וחברים (כשזה מתאפשר)
כשאנחנו חלק מחברה, מוגברת אצלנו תחושת השייכות והערך העצמי, שיכולים לעזור לך בתקופות קשות.
מחקרים מצאו שאצל נשים במיוחד, בילוי עם חברים וילדים מסייע לשחרור אוקסיטוצין, משכך סטרס טבעי.
מחקרים נוספים מצאו כי גברים ונשים הממעטים בקשרים חברתיים, היו בסיכון גבוה יותר לסבול מדיכאון וחרדה.

5. תצחקו
קשה לצחוק כשאנחנו בסטרס וגם קשה להיות בסטרס כשאנחנו צוחקים.
כשאנחנו צוחקים, הבריאות שלנו משתפרת.
כמו כן, ישנה הקלה של הסטרס על ידי הרפיית השרירים ובטווח הארוך, צחוק יכול גם לעזור בשיפור המערכת החיסונית שלנו ומצב הרוח.
אם קשה לכם פשוט להתחיל לצחוק, נסו לראות תוכנית טלוויזיה מצחיקה או להסתובב עם חברים שמצחיקים אתכם.

לסיכום:

אנחנו אמנם חיים במדינה/עולם/יקום סטרסוגני אבל אנחנו ממש לא חייבים להיות מאלה שמזינים או מוזנים מהסטרס הזה.
הבחירה היא תמיד, אבל תמיד בידיים שלכם.

ישנן דרכים פשוטותֿ להפחתת הסטרס.
פעילות גופנית, מיינדפולנס, מוזיקה ואינטימיות פיזית יכולים להוות עוגנים על מנת להקל על הסטרס – והם ישפרו גם את האיזון שלכם בחיים ובבריאות.
קחו אוויר.
אני וכל צוות סוכרת בשליטה כאן אתכם לתמיכה ועזרה.

בתאל בר
אחות מוסמכת לטיפול בסוכרת וטרום סוכרת
סוכרת בשליטה