איך להגיע לגוף החלומות שלכם ולשיא הבריאות (באמת)

יש משהו שתמיד הפריע לי
בראש השנה.

לא הארוחות הגדולות.
לא השפע של מתוקים.

אלא ההבטחות.

"השנה אני מפסיקה סוכר"
"השנה אני יורדת 20 קילו"
"השנה אני הופכת לבריאה"

כאילו שהשנה החדשה
היא כפתור איפוס קסום.

כאילו שב-1 בתשרי
נהפוך לאנשים אחרים.

אבל אנחנו לא.

אנחנו עדיין אותם אנשים.
עם אותם חיים.
עם אותן הרגלים.
עם אותו גוף.

ואולי זה בסדר.

כי השינוי האמיתי
לא מגיע מהבטחות גדולות.

הוא מגיע מהבנה עמוקה
של מי אנחנו.

תראו, יש לנו בעיה
עם "הכל או כלום".

או שאנחנו "שומרים"
במאה אחוז.

או שאנחנו "נופלים"
ומתחילים מחדש.

אבל החיים לא עובדים ככה.
הגוף לא עובד ככה.
הבריאות לא עובדת ככה.

הבן שלי אוכל דונאט
פעם בחודש.

ואני לא רואה בזה כישלון.
אני רואה בזה חיים.

כי 80% מהזמן
הוא אוכל אוכל אמיתי.

מזין את הגוף.
בונה בריאות.
יוצר חוסן.

וה-20% האחרים?
הם החיים עצמם.

יום הולדת של חבר.
גלידה עם סבא.
סופגנייה בחנוכה.

הגוף שלו יודע
להתמודד עם זה.

כי הוא חזק.
כי הוא גמיש.
כי הוא בריא.

זה נקרא גמישות מטבולית.

היכולת של הגוף
לעבור בין מצבים.

לאכול עוגה בחג
בלי להיכנס לספירלה.

ליהנות מארוחה משפחתית
בלי לאבד שליטה.

לטעום מכל המטעמים
ולחזור למחרת לשגרה.

בלי אשמה.
בלי דרמה.
בלי "התחלה מחדש".

אז השנה,
במקום הבטחות גדולות,

מה אם נבטיח
משהו אחר?

להפסיק לחיות
ב"הכל או כלום".

להפסיק למדוד הצלחה
לפי מה שלא אכלנו.

להתחיל למדוד אותה
לפי איך אנחנו מרגישים.

כי כשהגוף מקבל
מה שהוא צריך רוב הזמן,

הוא יודע להתמודד
עם השאר.

וזה השחרור האמיתי.

לא להיות מושלמים.
להיות אנושיים.

לא להילחם בחיים.
לזרום איתם.

לא לפחד מאוכל.
להבין אותו.

השנה, בראש השנה,
אני לא מתחילה דיאטה.

אני ממשיכה לחיות.
עם חוכמה.
עם איזון.
עם אהבה עצמית.

וזו ההבטחה
הכי חזקה שיש.

שנה טובה,
מלאה בחיים אמיתיים.